משמעות האות "בי"ת"- ריש מילין- הרב קוק

משמעות האות "בי"ת"- ריש מילין- הרב קוק

דברי הרב קוק:

בית, אחרי שיש תוכן, שישנה צורה ראשית, הרי כאן תפארת אדם לשבת בית, צריכים כבר להכין בית קבול אל הצורות המתהוות, אל המון החיל הבא ושוטף. הסיכוך והאטימה הפועלים שלא תופיע האורה בשפעתה הצורית המופשטה הם הם הגורמים לחומר שיבנה, לבית קבול סגנוני ותכסיסי שיתכונן. פתיחתו של הבית איננה מול האלף, לעומת הצורה המופשטה הכוללת כל בקרבה, כ"א לעומת הרכוש הבא, המוגבל עכ"פ באיזה מובן, עד כדי להכנס בתיאור וחשבון. עבות וחזקות הן המחיצות החוצצות לעומת המעל והתחת, ממעל לכל גבול הרי התעופה הרוממה שרויה בלא גבול ומצר, ומתחת לכל גבול הרי הוא ג"כ כממעל לכל גבול, הרי גם שם התעופה הרוממה שרויה בלא גבול, אין המעל והתחת מתיחסים לערכיהם כ"א במקום שהגבולים שולטים שם, ולהציב המעמד שלא יחדר האור הבלתי מוגבל ויטשטש את כל הצורות האפניות המוגבלות, לזה צריך מה שהוא למעלה מכל ציור חציבה חזקה, כמין מעזיבה. אמנם גם להגביל את הגבול מצדדיו הננו עסוקים. אמת הוא שפונה הוא התוכן המגביל את הגבולים לההמון הרב של הנגבלים, אשר שטפו ויבאו כשטף מים, אבל לא כל הנגבל מתגלה בצורה הוייתית, הציור אשר ישאר בתעלומה, בעומק הדממה, ראוי לו להתעכב ע"י מסיפס, מחיצה דקה, מבלי לחדור אל הגבולים הצריכים להצטיר ולהגלות, לא ממעל ולא מתחת לכל המוגבלים הוא התוכן המתעלם בעומק הסוד ההויתיי, בצדו ובדרגתו של כל המתהוה הוא עומד, אבל מעוכב הוא, וגדר של שושנים מעכבו מלפרוץ פרצות, בטנך ערימת חטים סוגה בשושנים, מחיצת הבית הימנית הדקה

הברקה:

"הבי'ת"

הבי"ת, מורה תוכן מקבל, כבית לשבת האדם. המחיצות צריכות לעכב בעד האורות הרוחניים שלא ישטפו יותר מדאי, כדי שימצא החומר. פתח הבית הוא למול האותיות הבאות, מפני שהמחשבה הראשית אינה יכולה להיות מוגבלת. מה שהוא למעלה מכל ציור, ומה שהוא למטה ממנו, הוא ענין אחד בשגובו, כי מחוץ להגבולים הכל אחד. המחיצות השתים של הבית, העליונה והתחתונה הן חוצצות נגד האורה העילית והתחתית. המחיצה הדקה היא לעומת הציורים העומדים במערכת הגבול במדרגה אחת, אבל הם שונים מאלו האופנים שיכנסו בגבולותנו.

ביאור:

בית וכלים –

צורתה הויזואלית של הבית הוא כמין בית מגורים:" הבי"ת, מורה תוכן מקבל, כבית לשבת האדם ".הבית מסמל כלי קיבול והכלה כלומר כשם  שהבית מכיל את האדם שגר בו כך האות בית היא "בית קיבול" לתוכן הפנימי שבאות אלף.אם האלף מסמלת את האורות הבית מסמלת את הכלים, כי צריך כלים להכיל את התוכן העמוק של עולם הנשמה האלוקי.אנו רואים א"כ שיש רצף רעיוני והתפתחותי בין האלף לבית.האלף היא הראשית האותה מנסה ההכרה להכיר והבית היא הכלי שבט ההכרה משתמשת כדי להכיל את הידע והשפע שבא ממרום.

מקור קבלי

הגדרתו של הרב לשתי האותיות א וב מזכירה את הדיונים הקלאסיים בחב"ד ואצל הרב באוה"ק על חכמה ובינה.האלף מתאימה להגדרת ספירת החכמה שהיא " ראשית היש" או אולי לכתר והבית לבינה.[1]

על רעיון הבי"ת כמייצג מבנה של בית מגורים כותב הרמ"ק: "בחכמה יבנה בית (משלי כד ג) [ג]. והנה לפי המאמר הזה ב' היא הבינה".[2]

שלושת הקוים של הבי"ת:

הבי"ת בנויה משלושה קוים:קו עליון עבה קו תחתון עבה וקו צידי דק.

הקוים מעידים על גבולות שהעולם התחתון המקבל מציב אל מול שפע הבורא השמיימי וחסר הגבולות:"המחיצות צריכות לעכב בעד האורות הרוחניים שלא ישטפו יותר מדאי". הבי"ת היא אות נוקבית שמילויה תלוי בעולם המשפיע ה"זכרי" שמעליה והיא "תוכן מקבל" ומכיל ו "כלי קיבול" לעולם העליון שהוא " למעלה מכל ציור" ובלתי מוגבל.

לבי"ת יש 3 צדדים סגורים כדי לבנות גבולות שהם בבחינת "כלים". המחיצות מעכבות בעד האורות שלא ישטפו יותר מדי את המציאות ויאיינו אותה. הבית פתוחה לכיוון  האותיות הבאות גימל דלת וכו' ולא לכיוון האלף.סיבת הדבר ברורה: הבי"ת רוצה להיות פתוחה לתכנים מוגבלים וסגורה לאינסופי.האות אלף היא חסרת גבולות ואינסופיות באופן יחסי ולכן הבי"ת "סגורה" כלפיה.עובי הגבולות גם הוא משמעותי: "עבות וחזקות הן המחיצות החוצצות לעומת המעל והתחת"-המחיצה העליונה והמחיצה התחתונה הן עבות כי עיקר החסימה זה כלפי מעלה כאמור וכלפי מטה.העולם המוגדר והמוגבל זקוק למחיצה והבדלה בינו לבין מה שמעליו ומה שנחות מבחינה  רוחנית ממנו ועומד תחתיו. "ולהציב המעמד שלא יחדר האור הבלתי מוגבל ויטשטש את כל הצורות האפניות

המוגבלות".חדירת האור לגבול של הבי"ת עלולה לטשטש את צורת עולם המוגבל ולכן יש מחיצות חזקות כלפי מעלה וכלפי מטה.הרב מכנה מחיצה זו בכינוי: "חציבה חזקה" המבוסס על מושג מהקבלה של ספר יצירה שבו הגבול נקרא "חציבה".חציבה זו היא "כמין מעזיבה"- כלומר כמין גג המגן על יושביו.

המחיצה הימנית היא דקה יותר מחברותיה  כי היא מחיצה כלפי האות אל"ף  העומדת באותו הרובד .חדירתה לגבולות הבי"ת אינה מסוכנת כ"כ ולכן: "צריכה להיות מחיצה דקה החוצצת ומעכבת גם את כח חלוש זה שלא יחדור במקום שאינו ראוי לו.". המחיצה הימנית מכונה כאן  "מחיצה של שושנים" כמאמר הכתוב "סוגה בשושנים" [3] והיא מרמזת על מימד ומדרגה שמסוייגת ומוגבלת ע"י שושנים המשמשים כגדר חיה ויפה.

הבית א"כ היא גבול ובית לתוכן מוגדר ומוגבל.

________________________________________

[1] ברמ"ק האל"ף מכוון כנגד הכתר והבי"ת כנגד החכמה:" באות בי"ת נעתיק לשון ספר התמונה והנראה לנו בפירושו. ב' מצורתה עושים ד' ו' וזו צורתה ... והיא ב' נתיבות לחכמה עלאה ותתאה וציורה מורה שני מדות כי היא כוללת לת"ת ר"ל בית דינו של הקב"ה וכו' עכ"ל. וכוונתו הוא לומר כי הב' רומז לחכמה."

[2] פרדס רימונים שער כז פרק ה.

[3] שיר השירים ז' ג'.