תמוז

 האנרגיות של חודש תמוז- על פי ספר יצירה

פרק ה' משנה ח':

המליך אות ח' בראיה, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם:

סרטן בעולם, ותמוז בשנה, ויד ימין בנפש, זכר ונקבה.

ביאור המשנה:

חודש תמוז-האות ח'-מזל סרטן-יד ימין-ראיה:

ששת חודשי הקיץ והאביב מתחלקים לשנים.

בחודשים ניסן אייר סיון , נמצא האור הזכרי בעליה כששיאו בחג השבועות חג הבשלות.

בחודשים תמוז אב אלול עברנו את השיא ואנו בתהליך יש ירידת ה"דוכרא"(זכר).בחודש חם זה יש כעס הנובע מהחום והיובש. בחודש זה אנו במציאות של "קטנות דמוחין" ,חטא וחושך רוחני. בניגוד לחודשים ניסן אייר סיון שבהם צרופים המתחילים באות יו"ד והם במידת החסד, צרוף החודש תמוז ה-ו-ה-י מתחיל בה"א ומעיד על פן דין שמופיע כלומר פן נקבי כנ"ל.

האות ח' קשורה לחטא :"חטא חטאה ירושלים".. ולכן יש בתמוז את צום יז' בתמוז העוסק בתחילת הדין על ירושלים כלומר התחלת המצור על חומות ירושלים בסוף תקופת בית המקדש הראשון. הקו העליון של האות חי"ת סגור כלפי הצד העליון ומרמז על הסגירות כלפי עולם הבא והרוחניות הטובה. המרגלים יצאו לתור את הארץ בכט' סיון, רוב הליכתם הייתה בתמוז. זו הסיבה שפגמו בחוש הראיה וראו את הארץ בזויות שלילית וחסרת אמונה.(בני יששכר).ההפרזה בכמות הפעילות בקיץ מובילה אותנו לחוויה של "עודף חום" העלול להוביל לכעס, דין ולרגישות יתר -הבכי. בתנ"ך מופיעה עבודה זרה הקשורה לבכי אקסטטי:" והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז" (יחזקאל ח, י"ד). התיקון לצורך "להתבכיין" הוא בכיה רוחנית על החורבן והכאב: "רחל מבכה על בניה". בתמוז מופיעה הצורך בהחסרה מאזנת להפרזה הנ"ל. אנו רואים את צד החטא והכיעור שבמציאות. התיקון לחוסר זה הוא "יד ימין" יד הנתינה שהיא איבר החודש. על ידי נתינה וחסד ניתן לשנות את הראיה השלילית ולעבור לנתינה ב"עין יפה". צירופי החודש הקשורים לאות ה"א אכן מצביעים על מגמת הנתינה :"ה"א לך". מזל החודש הסרטן גדל במים ולכן הוא שייך לנצח שנמצא בקו ימין(פרי יצחק).הסרטן הולך בהליכה עקומה ומעיד על עיקום האור בחודש זה. ישנה סכנת סטייה בזמן זה. הרוגע של המים של הדעת יכול לקרר קצת את חומו של החודש.

לאחר המורכבות והיציבות של חודש סיוון מופיע התמוז כחודש שיש בו סכנת ערעור .יש צורך להיזהר בחודש זה, לבכות בכי חיובי, לראות עד כמה שניתן את הקושי בהיבטו החיובי ולהעניק לזולת. עדין לא הגענו לחודש אב שהוא מסוכן וקשה יותר. אנו מתחילים ירידה, ועדין מספיק קרובים לאור כדי להשתמש בכלי העבודה הרוחנית כדי לתקנו.

זוהי תקופה שיש בה חוסר יציבות והאדם עלול לעטות על עצמו קליפה .על האדם להיפתח ,להשיל את הקליפה ולהתחבר לזולת. יש להימנע מרגישות יתר ולשמור על "קור" רוח.