אדר

מהותו של חודש אדר על פי הקבלה

המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם:

דגים בעולם ואדר בשנה ,וטחול בנפש ,זכר ונקבה.

עשאן כמין עריבה, סידרן כמין חומה, ערכן כמין מלחמה

חודש אדר-האות ק'-מזל דגים-טחול-שחוק.

חודש אדר:

חודש אדר הינו החודש הקרוב לאביב. יש בו שמחה עמוקה הבאה לפני התגלות הגאולה שבאה בחודש ניסן. אדם שהיה במשבר מגיע ב"נקודת פורים" שבנפש לעליה חזקה המעוררת שמחה ופורצת גדר. שמחה זו נובעת מחווית  ההתעוררות שמגיעה בעוצמה מוגברת על רקע הסבל והכאב. גם במישור הלאומי וההיסטורי. פורים הינו חוויית גאולה חלקית המתרחשת בתוך הגלות –תחת השלטון הפרסי בימים שבין בית ראשון לשני ,ופסח מתרחש ביציאת מצרים שהיא ממש גאולה.

האות קו"ף:

כשמה כן היא.היא מרמזת על הקןף שמחקה את האדם ומשעשע אותנו. הזוהר הקדוש מדבר על האותיות קו"ף ורי"ש "דאיתחזאו על סיטרא בישא" (נראות בצד הרע).הקו"ף דומה בצורתה לה"א שהיא אות בצד הקדושה, אך רגלה יורדת למטה כי "רגליה יורדות מוות" כלומר היא מחוברת לעולם הרע שנקרא מוות. לאות ה"א שלושה קוים. הקו העליון מרמז על מחשבות קדושות, הקו הימיני מרמז על דיבור קדוש, והקו השמאלי על המעשה הקדוש. האות קו"ף בנויה באופן דומה לה"א אך רגלה הימנית יורדת אל הקליפה ויונקת ממנה .הקו"ף מרמזת על מחשבות דיבורים ומעשים שלילים.

האות רי"ש מסמלת אדם עני כלומר רש. מחשבותיו ודיבוריו שליליים::"דיבורים האסורים, לשון הרע רכילות אשר לא להשם המה...גם ריבוי דברים בטלים". על ידי תשתית שלילית "נעשה קנה הקו"ף שהוא המעשה, והיינו שנופל במעשה לא טוב רחמנא ליצלן וזהו קנה הקו"ף שיורד למטה".

(ע"פ באתי לגני הרבי מלובביץ'  שנת השי"ת).כלומר: האות רי"ש מדברת על אדם שמלא במחשבות טמאות ודיבורים שלילים אך אינו חוטא במעשה .כאשר ההשראה השלילית מפתה אותו לרדת לחטא גם במעשה, הוא מתחבר לאות שהיא יותר

שלילית אות הקו"ף. תיקון רוח השטות שמביאה לחטא הוא "שטות דקדושה" ועל כך נרחיב עתה.

חוש החודש שחוק:

החטא נובע מאיבוד הדעת. הכח שמפיל את מערכת המוסר הפנימית של האדם קרוי "רוח שטות". רוח זו היא הצד הלא רציונלי שפועל על האדם. הוא מפיל את האדם למקומות שליליים בנפש ."אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות".

תיקון נטייה זו אינו רק בהשתלטות של השכל הרציונלי על דחף הרציונלי .זוהי דרך שרק מכניעה את הרע. במקום להחליש את ה"שטות" ו"השחוק" מגלה תנועת החסידות את הצד העל שכלי שבתורה .עבודת השם תוך כדי שימוש בשטות ושחוק יכולה להפוך את השלילי לחיובי ולהעלות את חוש השחוק אל הקדושה.

בתלמוד מסופר על רב שמואל בר רב יצחק שהיה רוקד עם שלושה בדי הדס חכמים שצפו בו טענו כנגדו שהוא מבזה את החכמים בריקודו המשוחרר והשטותי. לאחר מותו כאשר נראה עמוד אש מעל מיטתו, הודו מתנגדיו שדרכו היא דרך קדושה. הם השתמשו במילים:"אהני ליה שיטי לסבא". כלומר עזרו לו בדי ההדס לסבא זה.

יש אומרים שהחכמים אמרו משפט אחר:"אהני ליה שטותיה לסבא" כלומר שטויותיו סייעו להתקדשותו והתפתחותו.

גירסא שלישית:"אהני ליה שיטתי לסבא". כלומר שיטתו להשתמש במעשי שטות כדי לפתוח את המימד העל שכלי סייעו לסבא.

הרבי מלובביץ מסביר את הגמרא:

"דשטות זו הרי היא למעלה מן הדעת שהיא מדרגה גבוהה ונפלאה מאוד.. להגיע לעצמותו יתברך הוא על ידי ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת, ולכן נקראת מדרגה זו בשם שטות .וזהו גם כן מה שהנביא נקרא בשם משוגע .כמו שנאמר 'מדוע בא המשוגע הזה'.דהנה בעת התגלות הנבואה היה צריך להיות בהפשטת הגשמיות והיינו הפשטת השכל והמידות ולהיות בבחינת ביטול שלמעלה מטעם ודעת..דהלבושים לה הם באים מצד חטא עץ הדעת." (באתי לגני-עמ ז').

מזל דגים:

בחודש זה אנו עדיין בחושך חורפי אך יש בו כבר נגיעה בקצה האור. האדם חש את משק כנפי הגאולה. סיפור מגילת אסתר נקרא בלשון חז"ל ".הסתר". זהו אופיו של החודש שהוא הנסתר שעל סף הגלוי. הדגים הם סמל של יצורים הבאים מעולם אחר כח המודע נקרא יבשה, וכח העל מודע (או בשפתינו "הנשמה"),נקרא- "ים".

חודש אדר הוא חודש של ניסים נסתרים כפי שהיה הדבר בימי אסתר ומרדכי. זהו הקשר נוסף למזל הדגים שחיים בעולם הנסתר הים .הניסים הנסתרים מראים איך הטבע בעצמו מונהג על ידי הבורא ואינו ישות עצמאית.

בני מזל דגים הם נוטים אל העל מודע ולכן כשהם במיטבם יהפכו לאומנים יוצרים או מטפלים. יש להם קשר לנסתר. הם רגשיים ונהנים להתנהג באופן ילדותי. הם נוטים לנתינה וחווים  את הזולת ברמה פסיכולוגית עמוקה .בירידתם הם עלולים לברוח מהמציאות לעולם הדמיון והאשליה. יש להם דמיון יצירתי ולפעמים חוש רוחני גבוה. בשל עומקם עליהם לשמור על יציבות ולחזק את הריאליזם כנקודת שיווי משקל .בני מזל זה בעלי כשרון לזוגיות מעמיקה ומגוונת אך מתקשים בהעמדת גבולות.

טחול:

הטחול ממונה על יצור תאי דם לבנים ופרוק תאי דם אדומים ופגומים. הוא מייצר גם נוגדנים ומסייע בהשמדת חיידקים .זהו תפקיד שמסלק את הדם "העייף" והחלש כלומר כדוריות דם "זקנות" (בנות מאה ועשרים יום),וחיזוק ההתנגדות לכוחות המחלישים כלומר לחיידקים. ברפואה הסינית תפקיד הטחול הוא לחזק את זקיפות מארג הגוף. הוא מונע מהדברים להשמט. בנפש יש לו כוח של חיזוק הריכוז, הפקת רעיונות ומיקוד הנפש .יש לו תפקיד של "משענת". הוא מעביר אנרגיה ומסה ממקום אחד למשנהו. חוסר בטחול יוצר כבדות כפייתיות ומאמץ יתר. כל האלמנטים הללו מתאימים לנאמר לעיל. בחודש אדר הטחול פעיל הוא מוסיף חיוניות ותחושת "גאולה" ומאפשר חיוניות וכוח חיים(צ'י) חזק וזקוף.

חז"ל נתנו בדומה לספר היצירה לטחול את תפקיד ה"שחוק" כלומר החיוניות:

" ריאה שואבת כל מיני משקין כבד כועס מרה זורקת בו טיפה  ומנחתו טחול שוחק קורקבן טוחן קיבה ישנה אף נעור ניעור הישן ישן הנעור נימוק והולך לו תנא אם שניהם ישנים או שניהם נעורים מיד מת"(ברכות סא' ע"ב).