רב מזמר לחתונה- הרב המזמר
             לקביעת פגישה ללא התחייבות   
לחץ כאן

הרב המזמר: עודד דוד

 

החלטתם לבוא בברית הנישואין - מזל טוב ושפע ברכות!  

ההכרעה החשובה ביותר - עם מי אתם רוצים לבלות את חייכם - כבר מאחוריכם, אולם תקופת ההכנות, המטלות וההחלטות רק מתחילה.
אצל חלק מכם תהיה זו תקופה קצרה ואינטנסיבית, אצל אחרים -חודשים ארוכים של התלבטויות וסקרי שוק; אצל חלקכם תהיה זו תקופה שמחה, נלהבת ומהנה, אצל אחרים - זמן לחוץ 
ומציק; כמה מכם יערכו את הסידורים בזוג, אחרים יחלקו את המטלות ביניהם או שאחד ייטול אחריות, ויתכן שההורים או מפיק בתשלום הם שיתכננו את החתונה.
כך או כך, מדובר בתקופה עמוסה ובשלל רשימות ומטלות, שלפעמים משכיחות את הסיבה האמיתית לכל המהומה - אתם עומדים להינשא זה לזו ולהקים בית חדש בישראל!
אנו שמחים בשמחתכם ומציעים סיוע בעיצוב טקס חתונה יהודי המתאים לכם. מטרתנו להקל עליכם לתכנן את טקס הנישואין ולהתכונן אליו, על מנת להפוך את הטקס למוכר, נגיש ומשמעותי. 

באתר עתים תמצאו מידע מקיף, עדכני ומגוון על טקס הנישואין, על האפשרויות המעשיות לרישום נישואין ולבחירת רב ועורך לחופה, על הטבילה במקווה ועל יתר ההכנות לעריכת חתונה
יהודית.
אנו מעודדים אתכם להקדיש זמן ומחשבה לטקס החופה, למילותיו ומנהגיו, ולשלב בו ביטוי אישי ותפקידים לאהוביכם. כך תהפכו את החופה לאירוע ייחודי המבטא את זהותכם ואשר ייחרט
בלבכם ובלב הקהל החוגג עמכם.


מתי ואיפה?

בחירת מקום החתונה | בחירת תאריך החתונה | בחירת שעת החתונה | בחירת מקום החתונה

חתונה יכולה להיערך בכל מקום – באולם, בגן אירועים, בבית כנסת, בבית פרטי, ואפילו במשרדי הרבנות עצמם. כדאי לוודא שבמקום רשיון עסק בתוקף וכן נגישות לנכים. אם אתם נרשמים לנישואין ברבנות, ודאו כי למקום (או לקייטרינג) תעודת הכשר בתוקף, אותה יהיה עליכם להציג בלשכת הנישואין.
בעריכת טקס יהודי מסורתי תידרשו למתחם לחופה (בקהילות אשכנז – תחת כיפת השמיים), למבנה חופה (מתקן קבוע או יריעה ומקלות ניידים), לפינת ישיבה אשר תשמש את הרב, החתן והעדים לצורך החתימה על הכתובה וכן, אם תאמצו מנהג זה – לחדר נפרד שישמש חדש ייחוד. מומלץ לבדוק באותה הזדמנות גם את שטח עריכת קבלת הפנים (וכורסאות החתן והכלה, אם ישנן), את מערכת ההגברה ואת סידורי הישיבה המיועדים לחופה (רצוי להפרידם משולחנות האוכל).

ארגונים חברתיים שונים ישמחו להגיע בסוף האירוע, לאסוף את המזון שנשאר ולחלקו למשפחות נזקקות*.

ביניהם מוכרים לנו הארגונים הבאים:
1.ארגון "לקט ישראל", מחלקת איסוף "משולחן לשולחן" בכל הארץ.
מוקד לתרומות מזון 24 שעות ביממה- 052-4678141
2.עמותת "לשובע", מפעילה ניידות איסוף מזון בת"א.
אודי בן ארויה, אחראי פרוייקט 050-6879707
*חשוב לברר לפני אם הקייטרינג מוכנים לתרום את האוכל לארגון.

בחירת תאריך החתונה כל יום חול בשבוע מתאים לקיום חתונות - בבוקר, בצהריים או בערב, לפי בחירתכם. מענין לדעת כי בתקופות קדומות נהגו להינשא דווקא ביום ד' (ונישואין שניים ביום ה') וכי כיום יש המעדיפים לחגוג ביום ג', עליו נאמר פעמיים בסיפור בריאת העולם "ו?י??ר?א א?ל?ה?ים כ??י טו?ב" (בראשית א' 10-12) וכן ביום ו', לקראת שבת. ישנם ימים ותאריכים שונים בהם לא ניתן להינשא באמצעות הרבנות, וכן, קיימים הבדלים בתאריכים בין אשכנזים וספרדים (העדה לעניין נישואין נקבעת לפי ארץ המוצא של אבי החתן). שימו לב! ימים אלה קבועים על פי הלוח העברי, אשר אינו תואם את הלוח הלועזי-הגריגוריאני. היום היהודי נמשך משקיעת השמש בערב עד רדת החשיכה למחרת, ולא מחצות הלילה עד חצות הלילה.

להלן הרשימה המקובלת של הימים שבהם לא נערכות חופות;
מומלץ לאשר את התאריך עם לשכת הנישואין בה אתם נרשמים בטרם תסכמו סופית עם האולם:
שבתות, חגים וערבי חגים:
- שבתות, ערבי שבת (יום ו' בערב) ומוצאי שבתות;
- החגים הבאים, כולל ערב החג, חול המועד ומוצאי החג:
• ראש השנה (א'-ב' בתשרי);
• יום הכיפורים (י' בתשרי);
• סוכות ושמחת תורה (ט"ו-כ"ב בתשרי);
• פסח (ט"ו-כ"א בניסן);
• יום העצמאות (ה' באייר) – יש מקומות המתירים;
• שבועות (ו' בסיון);
• פורים (י"ד או ט"ו באדר, תלוי במקום המגורים).

ימי צום ותענית (אפשר במוצאי היום):
- ג' בתשרי (מות גדליה בן אחיקם ואובדן הריבונות);
- י' בטבת (תחילת המצור על ירושלים);
- י"ג באדר (תענית אסתר);
- י"ז בתמוז (הבקעת חומות ירושלים);
- ט' באב וערבו (חורבן בית המקדש).

ימי אבל וזיכרון היסטוריים ולאומיים:
- ספירת העומר:
ימי ספירת העומר נמשכים מחג הפסח ועד חג השבועות (7 שבועות). ימים אלה נחשבים לימי אבל ובהם ממעטים בשמחות ובחתונות. מנהג עדות המזרח הוא להתחתן החל מל"ד בעומר (י"ט באייר). מנהג עדות אשכנז הוא להתחתן רק החל מראש חודש סיון (א' בסיון), שבועיים אחר-כך. עם זאת, ברוב המקומות ניתן להינשא בימים מיוחדים במהלך ספירת העומר כראש חודש אייר (ל' בניסן - עד השקיעה), יום העצמאות (ה' באייר, אך רק בחלק מן הרבנויות), ל"ג בעומר (י"ח באייר) ויום ירושלים (כ"ח באייר).

שימו לב - עליכם לברר את התאריכים הנהוגים ברבנות שבאזורכם לפני קביעת מועד החתונה.

- 'בין המ?צ?ר?ים':
ימי בין המצרים הם שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז ועד תשעה באב, הימים בהם נחרבו ירושלים ובית המקדש. אשכנזים אינם נישאים בשלושה שבועות אלה. עדות המזרח אינם נישאים בשבוע וחצי שבין ראש חודש אב (א' באב) ועד אחרי תשעה באב.

- ימי זיכרון לאומיים וערביהם:
• יום הזכרון לשואה ולגבורה (כ"ז בניסן);
• יום הזכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל (ד' באייר);
• יום הזכרון ליצחק רבין (י"ב בחשוון).

תאריך החתונה קשור במסורת היהודית גם בשאלות הלכתיות של טהרה. נהלי הרבנות מבקשים לוודא אכיפתה של מסורת זו ולכן תוזמן הכלה אל הרבנית לשיחה קצרה במטרה לוודא שהתאריך שבחרתם אינו חופף את ימי הווסת החודשית של הכלה. המסורת היהודית רואה ביחסי האישות בין בני זוג חולייה משמעותית בקשר ביניהם. כיוון שעל פי ההלכה נאסר לקיים יחסים אלו בזמן שהאישה מצויה בימי המחזור החודשי שלה (בתוספת שבעה ימים 'נקיים' מדם ווסת), ועל מנת לאפשר לזוג לממש את נישואיהם בליל הכלולות – נהוג לקבוע את תאריך החתונה כאשר הכלה אינה 'נידה' (=בימי המחזור ובשבוע שאחריו). אם קרה והכלה בכל זאת מצויה בימי ה'נידה' בשעת החתונה, אין הדבר דוחה או מבטל את הנישואין או פוגע בתוקפם, אולם על פי המסורת נערכת 'חופת נידה' שמהלכה שונה מעט מחופה רגילה (מבלי שהקהל מרגיש) ויש ליידע על כך את הרב עורך החופה.

זהו נושא אינטימי ומן הסתם אינכם ששים לשתף אנשים אחרים בו. דווקא משום כך כדאי להקדיש רגע קט לעניין זה בטרם תסכמו סופית את תאריך החתונה. שימו לב! אפשר להתמודד עם התנגשות התאריכים בעזרת גלולות המסדירות את המחזור ודוחות את הווסת. למען בריאותכן, לעולם אל תיטלו גלולות אלו על דעת עצמכן ואל תיקחו אותן בהלוואה מחברות או מהרבנית. אך ורק לרופא נשים יש סמכות לרשום גלולות ולפקח על נטילתן.

בחירת שעת החתונה
חופה יכולה להיערך כמעט בכל שעה בהתאם לרצונכם, לנוחות אורחיכם ולהסכמת בעלי המקום. עם זאת, שעת החופה אינה יכולה לחפוף את שעת השקיעה, בשל הצורך לכתוב את התאריך העברי (המתחלף בשעת השקיעה) במדויק בכ??תו?ב??ה, ויהיה עליכם להחליט אם החופה תיערך לפני השקיעה או אחריה. ז?כרו כי פעמיים בשנה (סביב ג' בתשרי, לאחר ראש השנה, וסביב י' בניסן, לקראת ליל הסדר), השעון מתחלף משעון קיץ לשעון חורף ובחזרה ושעת השקיעה משתנה. אם אתם עורכים את החתונה באזור מגורים, זכרו כי החוק אוסר להשמיע מוסיקה רועשת לאחר השעה 23:00 בלילה. בימי ששי הרבנות מאפשרת לקבוע חופות עד הצהריים בלבד (בחורף עד 12:00 ובקיץ עד 13:00). המסיבה והסעודה יכולות כמובן להימשך אחר כך הדרכה לחיי משפחה-"שיחה עם רבנית".. 

המסורת היהודית מעודדת זוגות להקדיש זמן ומחשבה לעיצוב חיי הזוגיות והאישות שלהם ולהתכונן לקראתם בלימוד ובשיחה. על פי הנחיות הרבנות הראשית, נדרשים זוגות הנרשמים לנישואין במסגרתה להדרכה קבוצתית לקראת חיים משותפים לפי המסורת. הכלה תוזמן אל הרבנית, ובחלק מן המקומות יוזמן גם החתן אל הרב. אין המדובר בשיחה הקצרה שקיימת עם הרבנית בנוגע לקביעת תאריך החתונה, אלא בשיחה העוסקת בקשת הרחבה של דיני טהרת המשפחה וחיי האישות היהודיים. הדרכה זו נערכת לפחות שבועיים לפני החתונה ואורכת כשעתיים, כאשר לעתים נוספת לה פגישה שנייה, אישית או קבוצתית. בתום ההדרכה מתקבל אישור שיצורף לתיק הנישואין.

גם אם אתם סבורים שלהדרכה אין כל השלכות מעשיות לחייכם שלכם וקשה לכם להסתגל לחדירה לחייכם האינטימיים, נסו לזכור שההחלטה כיצד לנהוג בפועל נותרת בידכם. מדובר בהקניית ידע על אורח חיים יהודי מסורתי, אשר יתכן ותסתפקו בהיכרות עמו ויתכן שתבחרו ליישמו – במלואו או בחלקו. הפגישה יכולה לשמש גם 'טריגר' לשיחה ביניכם על חייכם המשותפים כזוג נשוי.

אופציות אלטרנטיביות להדרכת הכלה
אם אתם מעונינים בהדרכה אלטרנטיבית בנושאי זוגיות וטהרת המשפחה, תוכלו בדרך-כלל לבחור בהדרכה פרטית מחוץ למסגרת הרבנות. מדובר במפגש יחיד או בסדרת מפגשים מעמיקים יותר מאלה שברבנות, הכוללים דיון בהשקפות וברעיונות העומדים מאחורי הקשר הזוגי ואורחות המשפחה היהודית וכן בהלכות ומנהגי האישות עצמם. ההדרכות נערכות באוירה רגועה ואינטימית, בבתי המדריכות, ובהדרכה אישית או זוגית, ולא קבוצתית. המדריכות יכולות להיות נשים דתיות העוסקות בהדרכת כלות באופן פרטי, כגון נשות רבנים או מורות בתחומי אישות, יהדות ומשפחה. לחלופין, ישנם ארגונים ועמותות המספקים הדרכה באופן מאורגן בתשלום או ללא תמורה (תוך אפשרות לבחור בין פגישות קצרות לחילוניות למפגשים מקיפים לדתיות).

שימי לב! לפני שתפני למסלול זה, ודאי כי האישור שתקבלי מהמדריכה בתום הלימוד המשותף יהיה קביל בלשכת הנישואין בה אתם נרשמים. לא כל אישה שהיא דתייה באורח חייה יכולה להדריך כלות לקראת נישואיהן. נדרשת היכרות מיוחדת עם תחום הלכתי וקהילתי זה. יתר על כן, בחלק מן הרבנויות יתקבלו רק מכתבים ממדריכות המחזיקות בתעודה מן הרבנות הראשית.

מדריכת כלות מוסמכת ואלטרנטיבית- נחמה דוד: 050-7649977

סדנאות לקראת כלולות
אם תרצו להרחיב ידיעותיכם לקראת החתונה, תוכלו לבחור בסדנאות וולונטריות בתשלום הנערכות על ידי גופים פרטיים בעלי רקעים שונים ומגמות מגוונות; בסדנאות אלו תשתלבו בקבוצת אנשים הנמצאים באותו שלב בחיים – לקראת כלולות. יחד תלמדו טקסטים, תאזינו למומחים שונים ותדונו בשאלות היסטוריות, פסיכולוגיות, משפטיות, הלכתיות ועיצוביות הקשורות בטקס הנישואין ובמנהגים המתלווים אליו. זוהי לכם הזדמנות לשוחח ביניכם ולעצב יחדיו את יומכם הגדול.

חלוקת תפקידים ו'כיבודים'
נהוג למנות קרובים וידידים לשאת בתפקידים שונים במהלך הטקס, כביטוי לכבוד, לקשר קרוב ולהערכה. בעלי התפקידים יהיו גם מעורבים יותר בטקס, בהתרחשות ובשמחה:
• ישיבה לשולחן בשעת החתימה על הכתובה: מלבד הרב עורך החופה והעדים, כבדו בכך אנשים נוספים.

• שושבינים המובילים לחופה: בדרך כלל מוביל כל זוג הורים את ילדו שלו, או שהאמהות מובילות את הכלה והאבות את החתן. באין הורים (ויש הנוהגים אף כשההורים גרושים) – כבדו בכך אחרים.

• עדי קידושין: לטקס החופה צריכים להיות שני עדים המעניקים לו תוקף משפטי. על העדים להיות גברים שומרי מצוות, מעל גיל 13, שאינם קרובים לחתן או לכלה ואינם קרובים זה לזה. אם אין בקרב ידידיכם אנשים מתאימים, יוכל הרב עורך החופה לשמש עד ולעתים יוכל אף להביא עמו עד נוסף. שימו לב! אין קשר הכרחי בין עדי הקידושין לעדי הרווקות שהעידו ברבנות (שלא נדרשים לשמירת מצוות), אם כי אין מניעה שאותו אדם ימלא שני תפקידים.

• עדי כתובה/ייחוד: לחתימת הכתובה ולכניסת הזוג לחדר הייחוד נדרשים עדים. אין קשר הכרחי בין עדים אלו לעדי הקידושין, אם כי לרוב משמש אותו צמד בשלושת התפקידים.

• נוכחים תחת החופה: בדרך כלל יעמדו אתכם תחת החופה הוריכם, הרב עורך החופה ועדי הקידושין. אם המקום הפיזי מאפשר, תוכלו להזמין אנשים נוספים (למשל, סבים וסבתות).

• נושאי החופה: כאשר משתמשים בחופה ניידת, יש למנות ארבעה אורחים (גברים או נשים) לאחיזת המוטות במהלך החופה. כדאי לבחור בצעירים חזקים, אשר הפעולה לא תכביד עליהם. אם מתוכננת חופה ארוכה הכוללת נאומים וברכות, העדיפו חופה קבועה.

• מנחה החופה: ניתן למנות קרוב או ידיד להנחיית החופה. מנחה שכזה יוכל לתת לחופה אופי הרצוי לכם ולהקדים מלים אישיות לשלבי החופה השונים. נוכחותו של מנחה פעיל מצמצמת את תפקיד הרב עורך החופה ולפיכך יש לתאם זאת עימו ולקבוע חלוקת אחריות מראש.

• הקראת הכתובה: בדרך כלל קורא עורך החופה את הכתובה. אם תעדיפו למנות אדם אחר, דאגו להעביר לו את הטקסט מבעוד יום כדי שיתכונן. זאת במיוחד אם בחרתם לקרוא את הכתובה במקורה הארמי ולא בתרגום העברי.

• אמירת שבע הברכות: באמירת הברכות ניתן לכבד אחד מאורחיכם או קרוביכם. לחלופין, יכול הרב עורך החופה לברך את הברכות בעצמו. אם תרצו לשתף מספר אורחים, תוכלו לקרוא ל-6 או 7 אורחים שונים לברך את הברכות. במקרה כזה יוכל מנחה החופה להכריז לפני כל ברכה על זהות המברך הבא. לדוגמה, 'בברכה ראשונה ושנייה מכובד סב החתן: פלוני', או: 'בברכה חמישית מכובד מורה הכלה: אלמוני'. כדאי להצטייד מראש בכרטיסים עליהם רשומות מילות הברכות באותיות גדולות ולבקש מן המברכים להמתין לתורם בסמוך לבמה. את הברכות אפשר לשיר במנגינה המסורתית או לקוראן בלא כל מנגינה. על המברכים להיות גברים מעל גיל 13.

• נשיאת דברים בעת החופה: אם תרצו לכבד קרוב או ידיד בנשיאת דברים בעת החופה – תאמו זאת מראש עם הדובר/ת ועם עורך החופה. שימו לב! הזדמנות לברכות ולתוכנית אמנותית תהיה גם אחר-כך. בשעת החופה עצמה כדאי לשלב רק נאום מיוחד ומרגש אשר יעצים את הטקס ויעניק לו מגע אישי.

• זימון: אם אתם עורכים ברכת המזון בציבור בסוף הסעודה – תוכלו לכבד אורח בזימון. בסוף ברכת המזון נאמרות שוב שבע ברכות הנישואין וגם באמירתן אפשר לכבד אורחים נוספים.
(המאמר הובא מאתר עיתים- www.itim.org.il
מזל טוב.

הרב עודד- עורך חו"ק מיוחדת בלווי שירה ונגינת גיטרה.  
0509790480


לפרטים נוספים התקשרו
050-9790480

אנא השאר פרטים ונחזור אליך

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים