רב מזמר לחתונה- הרב המזמר
             לקביעת פגישה ללא התחייבות   
לחץ כאן

הרב המזמר: עודד דוד

                               


                                




 
   תוכנית בערוץ הטלויזיה- הידברות 
   רב לחתונה- כיצד בוחרים
   תכנית בוקר עם אורנה דץ
   מקור ראשון- כתבה
   חסידיניוז
   ערוץ 7
  מכללת הרצוג אתר דעת

     
מוסיקה יהודית

 

כותרות כללי יעקב בר-און , 18/5/2007

 

 

הרב עודד דוד שולף את הגיטרה בחופות שהוא עורך, משלב אותה בשיעורי התורה שלו, ונסחב איתה להודו כדי לתת קצת יהדות למטיילים הישראלים. באלבום החדש שלו הוא מקווה לאחד לבבות כמו מורו הרב קרליבך, גם אם הוא עצמו לא ירעיף חיבוקים על מעריצות

 

 

 

זה היה מתישהו בשנות השבעים. בין המאות שבאו לעודד את חברי גרעין אלון-מורה בניסיון ההתנחלות שלהם בסבסטיה, על חורבות העיר המקראית שומרון, היה נער בן 13-14 שהגיע לשם עם חבריו מסניף כרמל החיפני של תנועת בני-עקיבא. כיום, כשאותו נער הנו רב ויוצר מוזיקלי בישראל, הוא מסכם את השבועיים שטופי הגשם שעשה במחיצת חלוצי גוש אמונים כ"חוויה אידיאליסטית-חברתית-קצת-רוחנית שאותה חוויתי מתוך שייכות וללא מחשבה אישית מגובשת". כששואלים אותו אם היה חוזר על אותה "חוויה", חוכך הרב עודד דוד בדעתו ולבסוף משיב: "אני רואה את תרומתי בצד הפרטי, לא הכללי. לא בשביל הדברים האלה באתי לעולם".

שתי דמויות שהלהיבו אותו, אם כי בדרכים מנוגדות, נחקקו בזיכרונו מימי סבסטיה. בקוטב האחד ניצב חנן פורת הצעיר, מרתק את הקהל המשולהב כנביא קדמון. מנגד, סחף ר' שלמה קרליבך אותו קהל בשירה חסידית מהפנטת. למעלה משלושים שנה מאוחר יותר, נותר הרב דוד מחסידי פורת - לא פעם הביא אליו את תלמידיו, להתרשם מדבריו המאלפים - אבל ביומיום הוא הולך דווקא בעקבות "הרב המרקד". אם מעשה ההתיישבות של פורת וחבריו היה מטבעו נחלת חלק מסוים מהעם, נוהה דוד אחר דרכו של קרליבך, שהשתדל ללכד את הבריות כולן באמצעות המוזיקה.

'שבטי ישראל' - כך קרא דוד (45) ללהקה שלו, שעמה הוציא בימים אלה תקליטור בכורה. "נפסיק לחשוב על האני/ נהיה עם שמח, פחות עצבני/ זמן של ביחד, זמן של אמונה/ זמן של ואהבת לרעך כמוך", הוא שר בשירו 'יחד כל שבטי ישראל'. בדרך הוא מרווה את צימאונו מאותו מעיין שממנו שותה חנן פורת: "הכל ממשנת הרב קוק שמתוכה אני חי ואין כמותה רלוונטית לדור שלנו", הוא מצהיר. "הרב קוק פנה אל כל חלקי העם מתוך יכולת להכיל הפכים וניגודים בצורה גמישה. נדמה לי שלחלק מאתנו אבדה היכולת להכיל את הניגודיות הזאת, וכשהכל נהפך לאידיאולוגיה, משהו מתפספס".

היכן אתה בסיפור הזה?

"אני משתדל לעזור לאנשים למצוא את העולם האישי שלהם במסגרת החיים היהודיים. זה מה שאני עושה ורוצה להמשיך לעשות, לא לצאת להפגנות. אני נוטה להשקיע בדברים שבהם אני מצטיין, ולא בתחומים שבהם אני לא חזק, כמו פוליטיקה. איך אמר ר' נחמן מברסלב, שאותו אני מצטט בשיר 'משוגע' - 'זה מעשה שלי וזה מעשה שלו', או כמו שאומרים: 'אין מלכות נוגעת בחברתה'".


לפעמים צריך ריחוק

ה"מלכות" שלו הקנתה לו מפי רבים את התואר "הרב המזמר". "אני לא אוהב את הכינוי כל כך", אומר דוד, אך נראה שההקבלה לר' קרליבך מחניפה לו. שנים לאחר שניצת אצלו ניצוץ ההערצה למורו ורבו המוזיקלי, הפך לנגן הגיטרה המלווה שלו, וכך השלים פרנסה בתקופתו כאברך בישיבה. "ר' שלוימה היה חודר ישר ללב ומעניק חוויה רוחנית אותנטית", הוא מספר. "מה שהיה אצל אחרים בידור, הפך אצלו לתפילה. הוא היה מחבק כל אחד חיבוק גדול וחם, ושופע דברי תורה בלי הפסקה. אבל עם כל הקרבה שחשתי אליו, אני חייב להעיר שהמוזיקה שלי מאוד רחוקה משלו".

ההבדלים אינם מתמצים בסגנון המוזיקלי; את עודד דוד ושלמה קרליבך ניתן להגדיר כהפכים באופיים. דבריו של הרב דוד נאמרים במתינות ובאיפוק, מבטו חם אבל גם מרוחק משהו. שלא כמו "הרב המרקד", הוא אינו מחבק ומרעיף צ'פחות. הוא בוודאי לא ידביק, חלילה, נשיקה מצלצלת על כל לחי מזדמנת, כמנהגו של ר' קרליבך, שהיה מנשק גם בנות-חווה. הרב דוד, כמי שבא מהממסד הרבני, אף נמנע מללחוץ ידי נשים. "דווקא כמי שמאוד מעורב עם העולם החילוני, חשוב לי להקפיד על כך", הוא מבהיר. "לפעמים טוב לשמור מידת ריחוק".

עם כל נאמנותו ל"תורה הקוקית", כפי שהוא מכנה את משנת הרב קוק, הוא מזדהה במקביל עם משנת ר' נחמן מברסלב. בה בעת, הוא גם שונה תכלית השינוי מרבים מחסידי ר' נחמן. ניכר בו שהגינונים החיצוניים של הברסלבים, שלפעמים מרעישים עולמות כדי "לעשות שמח", אינם דרכו. הוא גם לא שלם במאה אחוז עם ההמוניות המתלווה להשתטחות על קברו של ר' נחמן באומן. "דרך ההחצנה הזאת אפשר להגיע לכל מיני פינות", אומר דוד. הוא עצמו נמשך יותר לפנימיות שבדרך הברסלבית. "אצל ר' נחמן יש פנים שמדברות אלי מאוד. אני מעריך את ההתבודדות שבה דגל. בעיניי זו דוגמה לאינדיבידואליזם יהודי שהוא לא אינדיבידואליזם של אגו. זה לשכוח את עצמך מתוך קרבה לאלוקים ומתוך הקשבה פנימית".

קרבתו לברסלבים הביאה אותו לא מכבר עד ורנסי שעל נהר הגנגס שבהודו, בשליחות גוף בשם 'ערכים'. במרכז שליחותו עמד ניהול ליל הסדר לישראלים הגודשים את העיר הקדושה להודים. "כשאתה מגיע למקום כזה, תוקף אותך הלם תרבות", הוא מספר. "ראיתי שם המון עבודה זרה, עם כל האלילים שלהם, אבל זה עורר אותי לחשוב על מה שהיה אצלנו, בבית המקדש. פרט לליל הסדר, העברתי שיעורי יהדות לחבר'ה הישראלים שם. היתרון שלי הוא שאני לא רק מרצה, אלא גם שולף גיטרה ושר עם הקהל. המוזיקה מאפשרת לאנשים להתחבר באופן הכי חווייתי והכי בלתי אמצעי. מעניין, אבל דווקא בריחוק מהבית, אפשר להבחין אצלם בצימאון כלשהו ליהדות".

אין הרבה רבנים שיוצאים לשליחות בחו"ל כשהם חמושים בגיטרה. אבל במשפחתו של דוד, בעלת השורשים ברומניה, המוזיקה היא בגנים. "רבים מהדודים שלי היו חזנים בבית הכנסת", הוא אומר. "גם לי קראו 'הילד של החזן' כי אבי, קבלן קונסטרוקציות, היה עובר לפני התיבה כמו קרוביו. אבל אני לא נמשכתי לחזנות. מצאתי בה משהו מהגלות, בעוד שאני נשמה של ארץ-ישראל".

גם במוזיקה, מאמין הרב דוד, הכל מלמעלה. "איזשהו דחף הביא אותי בגיל 15 ללמוד נגינה בגיטרה בקונסרבטוריון ולהופיע במסגרת להקה חילונית. ניגנתי רוק וג'אז. ה'פינק פלויד', 'סגול כהה' ו'כוורת' היו הלהקות האהובות עלי".

גם כיום אתה מסוגל להאזין לפינק פלויד?

"לפעמים. לא מעשה של יומיום. ברוק יש הרבה כעס, שהוא לא מדרכי".

בגיל 18, הוא משחזר, חל אצלו שינוי דרמטי. "מהתיכון עברתי ישירות לעולם הישיבות, שם למדתי עד ההסמכה לרבנות בגיל 30. באמצע שירתי בצבא בהנדסה קרבית, שירות שהמשכתי גם במילואים". במהלך לימודיו היו לו שנים מרתקות של חברותא עם אדמיאל קוסמן, פרופסור לתלמוד וכיום המשוררים הנחשבים ביותר בשירה הישראלית העכשווית. "אני זוכר אותו כאדם מאוד רציני ושקדן עצום בתורה", מעיד הרב דוד.


העיקר הכוונה

כבר בצעדיו הראשונים כרב, שנעשו בצפת, התגלה כרב לא שגרתי, צמוד גיטרה ומזמר, דמות מוכרת בפסטיבל הכלייזמרים בעיר הקבלה. הוא אף הקים להקה - 'סיהרא' - שהגיעה לאלבום משלה, תוך שילוב של מילים מהמקורות עם צלילי רוקנ'רול. בכובעו כרב שיקם את המכינה הקדם-צבאית בצפת, כשבין תלמידיו היו חוזרים בתשובה. "אני לא נבהל מהמושג החזרה בתשובה", הוא מסביר. "עם זאת, אני לא דוחס לאנשים את מה שאני חושב, אלא מלמד אותם לגלות מה שטמון בתורה. פה מתחבר החיפוש האלוקי עם המימוש האישי".

אחת ממשרותיו הבאות היתה כרב במדרשיית 'נעם' בפרדס-חנה, ממעוזי החינוך הציוני-דתי. מאז המשיך לנדוד וכיום הוא מלמד מקצועות יהדות בתיכון דתי בחיפה, אבל נשאר להתגורר בשכירות במושבה פרדס-חנה-כרכור, המושכת אליה אמנים ומטפלים אלטרנטיביים. "אשתי נחמה ואני התאהבנו במקום", הוא אומר. בין באי ביתו האמנים, המנגנים באלבום החדש, ניתן למצוא את נגן הגיטרות רמי יוסיפוב, חבר להקת 'טיפקס', שלפני שבוע ספגה מפלה באירוויזיון בפינלנד. שני שכנים מוכרים נוספים הנוטלים חלק באלבום הם מיכה מיכאלי וערן כרמלי. גם המפיק המוזיקלי ישראל כסיף התגלה כשכן מעבר לחצר. שחקן חיזוק חיצוני באלבום הוא אהרן רזאל, "שלמה ארצי של הזמר החסידי".

מי שמצפה לשמוע בתקליטור "מוזיקה דוסית" עשוי להיות מופתע למשמע צלילי רגאיי, ראפ, רוק ומוזיקה אתנית. כשהרב דוד נשאל אם כל סגנון מוזיקלי כשר להיות משודך למילים הספוגות ביהדות וברוחניות, הוא משיב: "כוונת הנגן, או הזמר, היא שקובעת. לכן בכלל לא משנה באיזה כלי ישתמש, או באיזה סגנון יתבטא, העיקר שזה יבוא מתוך אמונה ומתוך התאמה לוויברציה שלו כיהודי. העלאת ניצוצות, כך זה נקרא".

כלומר, הכל כשר?

"לגמרי לא! אם סתם כך תיקח איזשהו מקצב ותלביש לו מילים דתיות, זה יהיה שעטנז, חול בתחפושת דתית. אני מאמין שהמוזיקה שלי איננה כזאת".

אם רוב התקליטורים של זמרים דתיים או חוזרים בתשובה אינם מגיעים לקהל הרחב, הרב עודד דוד בחר להוציא את התקליטור החדש דווקא בחברה חילונית למהדרין - 'בייס רקורדס', מהבולטות כיום בענף. "הם התאהבו במוזיקה שלנו והחליטו להפיק אותנו", אומר דוד. "הכוונה היא להגיע דרכם לכלל הציבור, לא רק לציבור הדתי". גם ההשקה איננה שגרתית לאלבום מהסוג: הופעה חגיגית במבצר שוני בבנימינה ב-3 ביוני.


פנימיות דרך האינטרקום

בדירתו בולט צילום של הצדקת-המיסטיקנית המנוחה ימימה אביטל, שהותירה בו חותם והשפעה. "היתה לי פעם שיחה מרתקת איתה על הדרך שלי", הוא מספר. "דיברנו מבעד האינטרקום. כך היא היתה משוחחת עם הבאים אליה. מבלי שנתראה פנים אל פנים, זה היה המפגש הכי מדהים שהיה לי בחיים. להפתעתי היא ידעה הכל עלי, הבינה את הפנימיות שלי ונתנה לי הדרכה לעתיד".

איש רב-פעלים, הרב עודד דוד. בין היתר המציא את 'חבורת מצוות', מעין חסמב"ה של הדתיים, והוציא סדרה של קלטות-שמע לצד סרטי וידאו שהתחבבו על ילדים דתיים וחרדים. אין לו בעיה לערב בכתיבה ובהפקה אף יוצרות חילוניות. "הכל בחסדי שמיים", הוא עונה לשאלה כיצד שלח את ידיו בסרטים מבלי להיות בקיא בתחום. "אני לומד, מנסה ובינתיים זה מסתדר".

יש לו עיסוק נוסף, שכיח בין רבנים, אבל הוא מתעקש להוסיף לו נופך משלו. "יש לי תחושה חזקה של שליחות בטקסי הנישואין שאני עורך. לא מעט חילונים מתלוננים בפניי שבדרכם אל החופה הם פוגשים למרבה הצער ממסד דתי די עלוב עם כל הבירוקרטיה. אני משוחח עם הזוגות על זוגיות מזווית יהודית, ובכל חופה יש לי הזדמנות לעשות קידוש השם לפני כמה מאות אנשים ולהקרין להם יהדות טובה, נוגעת ללב, זורמת ופתוחה. כמי ששמרן בהלכה, הטקס שלי הוא הלכתי ומדויק מאוד, אבל עם שילוב שיר או שניים. כאן אני בפירוש לא זמר או בדרן, ולא תחליף לתוכנית האמנותית. אני רואה את עצמי כדמות רבנית אלטרנטיבית".

לפרטים נוספים התקשרו
050-9790480

אנא השאר פרטים ונחזור אליך

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים